בית הדין פסק פיצוי לעובד עם מוגבלות בגין אי ביצוע התאמות על ידי המעסיק
התובע, עבד במפעלי דפוס כתר הוצאה לאור בע"מ, בין השנים 2008-2016.בשנת 2009, אובחן התובע כחולה במחלת קרוהן, מחלת מעי דלקתית כרונית. מחלתו כללה חסימות מעיים, בעקבותיה אושפז ונעדר ממקום עבודתו ימים רבים. בעקבות העתקת מפעלה של הנתבעת מירושלים לבית שמש בשנת 2014, סוכם כי הנתבעת תפעיל מערך היסעים לעבודה וחזרה ממנה. בשנת 2016 פנה התובע לנתבעת בבקשה לאישור חריג למימון הוצאות הנסיעה ברכבו הפרטי, עקב מחלתו אשר הוחמרה, ואשר היוותה מגבלה רפואית בגינה הוא זקוק בתכיפות לחדר נוחיות. אולם, בקשת התובע נדחתה, והובהר לו כי הוא יכול לבקש מנהג ההסעה לעצור בכל רגע נתון ובכל מקום, בהתאם לרצונו ולצרכיו. בעקבות סירוב הנתבעת לבקשת התובע לביצוע התאמה עקב מצבו הרפואי, יחסי העבודה בין הצדדים הגיעו לקיצם. התובע טען בין היתר כי הנתבעת הפלתה אותו, והפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. לטענת הנתבעת, בקשת התובע נשקלה בכובד ראש, מול יכולתה, שעה שהיא הייתה בהליכי הבראה והתייעלות.
בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי בקשתו של התובע להתאמה, בדמות תשלום הוצאות רכב, היא בקשה להתאמה סבירה, אשר יש לה הצדקה רפואית מובהקת, ואינה מטילה על הנתבעת נטל בלתי סביר. התובע קשר קשר סיבתי בין בקשת ההתאמה לבין מצבו הרפואי. הנתבעת לא שקלה את בקשת התובע ברצינות הנדרשת, ובמקום מציאת פתרון הולם או התאמה חלופית אחרת, הוצע לו לבקש מנהג ההסעה לעצור כשהוא צריך – חלופה אשר אינה עולה בקנה אחד עם שמירת על זכויות חוקתיות, כבוד האדם ופרטיותו של התובע, וזאת בניגוד לתכלית חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
בית הדין פסק כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 35,000 ש"ח בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכמו כן נפסק לזכותו פיצוי בגין היעדר שימוע בסך 20,000 ₪, והוצאות משפט בסך 9,000 ₪.
מספר הליך: סש"ע 10806-03-19 בבית הדין לעבודה בירושלים, השופט הנשיא אייל אברהמי
