מאת: חגית רימון
תזרמי עם המחשבות שלך ועם הדמיון שלך. זה בסדר גמור. הדמיון הוא המציאות והמציאות היא בדמיון. יש קשר הדוק בין השניים, אז לא משנה מה המציאות ומה הדמיון, מה שחשוב זה ההרגשה שלך. טוב לך או לא טוב לך והאם את נהנית או שרע לך.
האם ניתן לשנות את ההרגשה שלנו מרע לטוב? כן, זה אפשרי אבל צריך לוודא שאיננו משקרות את עצמנו, כי אם נאמר שטוב לנו כשבעצם רע, אזי אנו נתכחש למצב הרגשי שלנו. והאם ניתן לשקר לנשמה שלנו? לגוף שלנו? לא לאורך זמן. מחלה עלולה להיווצר כאשר ישנו שקר, כאשר לא ניתן מקום לאמת והיא נחסמת על ידנו במודע או שלא במודע.
ישנה תיאוריה האומרת שמומלץ להרגיש טוב, וכמה שיותר. זוהי תיאוריה נפלאה. כי הרגשה טובה מביאה לבריאות. אז רצוי להשתדל להרגיש טוב בכל מקום ובכל מצב. אבל לדעתי בגבול מסויים. ולכל אדם יש את הגבול שלו. הגבול שבו כאשר קורה משהו, אזי הרגשתו משתנה להרגשה שאינה טובה. לדוגמא, לא תצפו מאישה שעוברת אלימות ע"י בעלה לומר לעצמה שהיא מרגישה טוב. כי הגבול כאן נחצה. וזה טוב שהיא לא תרגיש טוב, שכן ההרגשה שלא טובה היא זו שתגרום לה לעשות שינוי בחיים שלה.
זה בסדר לא להרגיש טוב לפעמים, להתעצב, לכעוס, להיעלב, להיפגע. לא צריך להדחיק את הרגשות שלנו, אלא להיפך, להוציא אותם, לשתף אותם, לתת להם מקום.
כי אם אישה מוכה תאמר לעצמה שהיא מרגישה טוב, ואז מה שבעלה מכה אותה, זה רק פעם בחודש, והיא נהנית משפע כלכלי ומטיולים בכל העולם. היא בעצם מרמה את עצמה. מתוך פחד או מתוך חשש משינוי או כי היא לא מעוניינת להתמודד עם האמת, שהינה שבעצם היא לא מרגישה טוב בסיטואציה הזאת.
אם משהו גורם לך לאי נוחות, לעצב, לתחושה לא נעימה – רצוי לבדוק. מה הסיבה? האם את יכולה לעשות משהו בנדון? אל תדחיקי את התחושות שלך, כי הן לא משקרות. תבטחי בעצמך שאם משהו גורם לך לתחושה לא נעימה, אז אין צורך לשקר ולומר שזה בסדר.
האמת אוהבת אור יום, לצאת לשמש, כשהיא נשארת בחושך הרבה זמן, היא רק רוצה לצאת. לא פשוט להתמודד עם האמת. לפעמים זה מצריך לעשות שינויים בחיים, לפעמים היא גורמת לכך שתיפרדי מאנשים שאת אוהבת, לפעמים את נאלצת לצאת לדרך חדשה כשרק האמת איתך. אבל זה לא רק. כי כשיש לך את האמת, יש לך את עצמך.
