"חשוב לי לעורר דרך השירים שיח ופתיחות לנושא חברתי או זוגי"

"חשוב לי לעורר דרך השירים שיח ופתיחות לנושא חברתי או זוגי"
בלה בלייכר, מאמנת עסקית ואישית העוסקת ב"חשיבה מחוץ לקופסה", מוציאה שירים יוצאי דופן העוסקים במשמעות חברתית ואישית ומגלה כיצד היא מתמודדת עם סינסתזיה – עירוב חושי

מאת: יהורם גלילי

"אני רואה אותיות כצבעים. כך למשל, את האות ב' אני רואה באדום, ואילו את האות ל' בירוק. מסתבר שלפי מחקרים אנשים עם סינסתזיה (אחד ל-100 אלף באוכלוסייה) הם מאוד יצירתיים כמו: קנדינסקי, ליידי גאגא ומוצארט שכתב בצבעים. רק בגיל 20, כשקראתי על כך, הבנתי שזה מה שיש לי. עד אז חשבתי שככה כולם חושבים". כך אומרת בלה בלייכר, מאמנת עסקית ואישית העוסקת רבות ב"חשיבה מחוץ לקופסה, המגלה כי יש לה סינסתזיה – עירוב חושי – תופעה שבה גירוי אובייקטיבי הנתפס באופן חושי אחד מעורר חוויה סובייקטיבית בחוש אחר. כלומר, מהערבוב נוצר מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים.

השירים החדשים, שהיא הקליטה לאחרונה עם לחנים ועיבודים מוזיקליים של המוזיקאי ניר בכר מראשון לציון, עוסקים בנושאים כמו: משמעות חברתית ואישית ומערבבים עולמות תוכן שונים הקשורים לעולמה כמו: לימודי משפטים, עבודתה בסיעורי מוחות עבור חברות וארגונים ועוד. "אני רוצה שאנשים יחוו אמנות רב ממדית בשיר ויבואו לאמנות מתוך סקרנות וחקירה אישית", היא אומרת.

בלה בלייכר, בת 56 מראשון לציון ואם לשני ילדים בוגרים, פיתחה ערכות חשיבה בתחום היצירתיות והמוטיבציה וכתבה שלושה ספרים עם שותפים, שתורגמו למספר שפות ונמכרו ברחבי העולם: "לחשוב כמו זברה" (נכתב עם שרי בראל, יועצת חדשנות, תורגם לאנגלית, יפאנית, סינית, פורטוגזית ואיטלקית וכולל משחקי חשיבה למנהלים שמועברים בסדנאות ביפאן ובהולנד); משחקי הכוחות" (נכתב עם לביא סיגמן, עו"ד וסטארט-אפיסט) העוסק במוטיבציה כשדרך המתודולוגיה של כלי החשיבה ניתן ליצור מפות כוח למיקוד במטרה וביעדים ומלווה בערכת משחק למנהלים המתורגם לאנגלית); "על זאבים פיות ואנשי עסקים" (נכתב יחד עם היועצים העסקיים ישראל טופר ויפעת יפה גיל ומלמד עסקים דרך אגדות הילדים); וספר בעברית בשם "זהבה ושלושת הדגדובים" נכתב עם לביא סיגמן ומספר את סיפורה של זהבה ושלושת הדובים כאילו התרחש בים.

לדבריה, כל דבר מעניק לה השראה: שיעורים במשפטים, שיחה בין אנשים "וכל מה שאני פוגשת יכול להיות תוכן לשיר. חשוב לי להשפיע דרך השירים, לעורר שיח ופתיחות לנושא מסוים חברתי או זוגי. מה שמאפיין את היצירות שלי זה החופש לערבב טקסטים מעולמות תוכן שונים בחיי, נונסנס וחוש הומור, כאשר כל טקסט יכול להיות חוויה מוזיקלית. גם הפתיחים לשירים שלי אינם שגרתיים, לא צפויים ונלקחו ממפגשים שלי ומחוויות שעברתי, כמו למשל: כמו שיח נונסנס בין חברות או צחוק מתגלגל של חברה אחרת. כל צליל ייחודי נהפך לקטע יצירה בפני עצמו".

בלה, שיצרה סגנון מוזיקה משלה – פרינג' ולא צפוי, משלבת בשיריה קולות לא צפויים כגון: חבר סישלי, מדריך צלילה מאי סיישל שהשאיר לה בווטסאפ הודעת געגועים, חברה אוהבת ברגע של צחוק מתגלגל בלתי ניתן לעצירה, הקלטה מתוך מקלט ציבורי ברגע מלא אימה בעת יירוט טילים, סיפור חריג של חברה, אלתור נונסנס של חבר, קולות של אופנוע המבוצעים על ידי חבר אחר וקולות יחודים של האמנית דפנה ארגמן המתרגמת רגש לקול.

סדרת השירים החדשה שהיא הקליטה עוסקת בנושאים של משמעות חברתית ואישית, וכאמור בשירים מתערבבים עולמות תוכן שונים הקשורים לעולמה כמו: לימודי משפטים, עבודתה בסיעורי מוחות עבור חברות וארגונים ועוד. כך למשל, השיר "דיני פרסין" נכתב בהשראת דיני עונשין עוסק באילו פרסין אנו מעניקים לעצמנו בחיים משמעותיים. השיר sory bella"" עוסק בקבלה שלנו מגוון דעות ובשימינג שאנחנו עושים באי הקבלה של האחר, בנקודות האיזון בין חופש לבין הגבולות שבהם נמתח הגבול כל אחד בשיח האישי שלו. השיר "tour to my selfie" מספר על החיים כמסע: מה קורה אם הולכים לאיבוד ביער בשעה שתיים לפנות בוקר (מבוסס על סיפור אמיתי). בשיר היא מייצגת את פנטון c 488, הצבע שמוגדר הכי מכוער בעולם. השיר הוא מעין סלפי למחשבות ומכאן יצירת האפשרויות החדשות לאחר התבוננות מעמיקה בתהליך.  

בשיר "when one way" עוסקת בלה בבדיקת כוחות חיים (היא שרה בו את בדיקות הדם שלה) ואת הכוחות הפסיכולוגים כמו fomo (פחד החמצה) jomo (פחד לחזרה לשגרה) ועוד. השיר עוסק בכוחות חיים ברמה הפיזית וברמה הפסיכולוגית. "Bella as is" מתאר את הקבלה האישית שלנו כפי שאנחנו, את מנגנוני ההגנה והאם הם באמת נחוצים לנו – כפי שסבורים פרויד ותומכיו, כולל שיחה דמיונית עם הפסיכולוג הידוע רוג'רס האומר שאם לא פוחדים לחוות את החיים ולוקחים אחריות על החיים, אז אולי לא צריך כל כך הרבה.

השיר "סיזיפוס מספיק עם ההתנהגות" עוסק בפנטזיה להסיר את כבלים הסיזיפיים בחיינו, כשבשיר זה מתמזגים העולמות של בלה: המשפטים כולל השיח על המהפכה התחוקתית וחוק כבוד האישה וחירותה שהיא הייתה שמחה שיחוקק, ומנגד היא חוקרת אושר יחד עם עו"ד לביא סיגמן בספר המשותף שלהם. בשיר "פיל  fff" מתואר מסע לעבר הטראומות בחיינו. הוא מתחיל מהקלטה בלייב בחדר ממ"ד במהלך הפגזת טילים על ישראל וממשיך לחוויה של הרצון להיות סופר מודל אישי לעצמנו. השיר האחרון, "אומנות הגעגוע לעצמי", עוסק בשקר ובאמת בחיים ובמשקל הכבד של שמירת סודות שאנו נושאים איתנו. יש בשיר רמיזה וקריצה לפסיקה התקדימית של בג"צ המכונה: בג"צ הבוגדת. כאשר את הפתיח והסגיר לשיר יצרה האמנית דפנה ארגמן בקולה המיוחד.

כאמור, בלה הגיעה ממנהל עסקים, ובמקביל יוצרת, חוקרת, סופרת ומאמנת. "הספרים שכתבתי הם, למעשה, ספרים עסקיים שדרכם אני מלמדת כיצד להיות יצירתי ועל מוטיבציה. יצאתי למחקר בנושא היצירתיות וחשיבה יצירתית והוצאנו ביחד ספרים, שנמכרו ביפן ובהולנד וכוללים ערכות חשיבה. באמצעות ערכות החשיבה והחומר העיוני מקבלים כלים ואסטרטגיה ללמוד כיצד להיות יצירתי".

במהלך הסגר הראשון של הקורונה כתבה בלה בלייכר שירים ססגוניים שאותם הקליטה במשך שלושה חודשים בלבד. זאת כחלק מאלבום שהוקלט באולפן של המוזיקאי ניר בכר בראשל"צ. בכל שיר באלבום זה היא מציגה באופן סאטירי צד שונה לאהבה, שאותה חקרה רבות, לצד התמודדות עם קשרים בינאישיים שבהם היא נוגעת מתוקף היותה אלמנה בעקבות פטירת בעלה שלמה ממחלה קשה לפני כארבע שנים, ואף מודה כי המאפיינים הבולטים באישיותה הם יצירתיות ושמחה.  

השירים שכתבה והעלתה ליוטיוב בנושא הזוגיות ותרבות הדייטים – במיוחד בפרק ב' של הזוגיות גרמו לה לעצור במהלך חיפושה אחרי אהבה: "קוקלה", "המנטור אמר", "אמא שלו לא אהבה את אבא שלו", "פרויד מה נסגר איתך, אח שלי?", "סטרטלק" ו"אנחנו לא לבד". בלה: "כולנו יצירתיים אך לא חוקרים מספיק. אני מאמנת אנשים ונוגעת בסיפורים ובקונסטלציה משפחתית, אך גם בזכות סיפורי האישי. חקרתי אהבה מזוויות שונות: פרדיגמות, דפוסים, הרגלים ויעדים, ושיריי מביאים פרשנויות שונות. לפעמים בפרק א' של הנישואין לא מפרקים בגלל הילדים, ומנגד בפרק ב' לא פעם מפרקים זוגיות בגלל הילדים. בשיריי אני מגיעה עם שאלות, כי כשיש שאלות מגיעות תשובות. אנשים תמיד נוגעים בזוגיות: חלקנו מחפשים זוגיות ותקועים, חלקנו כבר נמצאים בזוגיות אך מרגישים תקועים, ואילו חלקנו חווים תלות ופחד נטישה ונשארים כתוצאה מכך".

השירים של בלה – הקודמים והחדשים – שונים בכל הנוגע להגשה, ללחן, לדיאלוג עם השומע ולתוכן המילולי, יש בהם עומק והם כוללים סאטירה ופרודיה. מאחורי השירים שלה יש חקר עמוק על כל נושא כגון: מה מרכיב אהבה, מהן הפרדיגמות שעוצרות ומפריעות ועוד. לשירים שהקליטה יש מקצב שמח המאפיין את אישיותה הצבעונית. למעשה, השירים הם חלק ממופע מוזיקלי שהיא מתכוננת להריץ ברחבי הארץ, כולל ערבי מפגש בבתים של פנויים ופנויות הכוללים משחקים יצירתיים שהמציאה לשיריה. בסדנאות שהיא מעבירה יש משחקים והפעלות שונות כמו למשל: לחשוב מחשבות טובות אחד על השני, לספר סיפורים דרך אהבה עצמית ולשחק משחקי תיאטרון בהם זוג מנהל דיאלוג דרך חשיבה חיובית.

שם המופע המתוכנן שלה הוא "קוקלה". "ככה סבי קרא לי, ולדעתי צריך לבוא ברכות ובאהבה בכל קשר קרוב ומשמעותי. המופע עוסק באהבה מזוויות שונות של אהבה עצמית, אהבה זוגית ואהבה אנושית. מאוד התרגשתי לשמוע מחיילת שאני מכירה שבבסיס בו היא משרתת שומעים את השירים שלי ואוהבים אותם. אני רוצה שאנשים ירקדו את השירים שלי, יצחקו מהם, ישירו אותם והכי חשוב: יחשבו על המסר שלהם".

לערוץ היוטיוב של בלה בלייכר:
https://www.youtube.com/playlist?list=PLAW1UuZy2NYBKkfJnXquLY1Sx4salvJVj