מיטל מיצנר
בתוך מי הים באי הקטן ביותר של המלדיביים… הגענו לשם אתמול אחרי שבועיים בסרי לנקה והחלטנו לנו לנוח קצת, צלילות, בטן גב כזה מפנק. מבין כל האיים בחרנו בסוג של אי פרטי, יש בו 3 בונגלוסים הממוקמים בתוך מי הים עם גשר מחבר, לכל אחד בריכה פרטית, ג'קוזי קטן ואיש שירות שמפנק במהלך כל היום וגם בלילה.
הגענו יחדיו בסירה קטנה, את ישבת בקדמתה ותלתלייך התבדרו ברוח, אהבתי להסתכל עליך ככה, שערך מתנופף לאחור, חיוך נסוך על פניך את שזופה ובחולצה לבנה חשופה וקצרה מתחתיה מבצבץ לו בגד הים המופלא שלך, צבע תכלת קסום ובוהק. אני בוחנת אותך, מהחלק האחורי של הסירה ומתמוגגת מזה שאנחנו בכלל במסע הזה יחד, בחופשה החלומית הזו, רק אני ואת.
ירדנו אל החוף, המשיט של הסירה עזר לנו לרדת, למרות שמעט נרטבנו, שתינו היינו בהיי מאושר. המקום, ואוו מטורף, לפחות ככה זה נראה. קיבלו אותנו בזרי פרחים, קוקטיל מעולה, היה בו מעט אלכוהול ואני כבר התחלתי להרגיש את ההיי גם בגוף. הבחורה עם הפרחים לקחה אותנו לחדרינו תוך כדי שהיא מפזרת עלי פרחים על החול והגשר שמוביל אל הביקתה הקטנה שלנו. בדרך ראינו בתוך המים דגים מסוגים שונים ואלמוגים. ליד הכניסה לבקתה היו מונחים סנפירים , משקפת ושנורקל בדיוק במידות שלנו. הבחורה פתחה את דלת הזכוכית, זו דלת כזו שמתכהה עם השמש ומבהירה כשחשוך ובעצם כל הזמן מבפנים יש נוף לים. בתוך החדר מיטה גדולה, ג'קוזי בינוני מתאים לשתיים, ערסל מתנדנד ממש מעל קו המים, זוגי. על השולחן עמד אגרטל גדול מלא סחלבים מסוגים שונים, קערת פירות טרופים מקולפים חתוכים, לצידם בקבוק שמפניה ורודה, בדלי של קרח, ונרגילה עם טבק תפוח או משהו מתקתק כזה דומה. אנחנו סוקרות את החדר, מקבלות את המפתח מהבחורה והיא עוזבת.
אני מסתכלת עליך ואני רואה אותך מביטה אל החוץ, דרך דלת הזכוכית, מתפעלת מהיופי, חולצתך הלבנה פתוחה קמעא ומחשופך משתקף מן הזכוכית אלי, בגד הים נראה היטב על שדייך, הוא כל כך הולם אותך. גופך מושך בצורה בלתי רגילה. את יפיפייה שזה מטורף. אני ניגשת אליך, מקיפה אותך בידי, מסיטה את שערך ונושקת על צווארך הארוך, אוהבת אותך, מתרגשת איתך. את מניחה ידיך על ידיי, מתנועעת למנגינת גלי הים המתנפצים קלות אל הגשר שמוביל אל חדרינו.
אנחנו יחד, אחרי זמן רב שלא יצא לנו להיפגש , אנחנו יחד, במסע שלנו מסביב לעולם וביעדים שהגדרנו לעצמנו מראש, שבהם נעצור רגע, נשתהה, ניקח זמן לנשימה עמוקה, נהיה יחד אנחנו, בתוכנו, נאהב את כל אהבתנו. ואת מתנועעת ברכות ואני עוקבת אחריך מחבקת את מותניך ומלקקת את שני צידי צווארך המתוק, טעם הים, עם טעם השמפניה, עם קרם הגוף שמרחת קודם לכן. אין לנו שכנים, אף אחד לא רואה למרות הזכוכית, ואני משילה את חולצתך שנופלת סביב רגליך לרצפה, חזיית בגד הים נותרה לה יתומה על חזך, פטמותיך מזדקרות אלי מתוכו, ואני יונקת אותך אלי, ברכות, בנשיקות אני מטיילת על גופך, פנייך, כתפייך, מחשופך, בכל מקום אפשרי, ידיי מלטפות אותך , את כל כולך. את משעינה את ראשך לאחור, משמיעה קול אנחה קלוש ונפלא, את מתמסרת אלי, נותנת לי להלך על גופך עם שפתי וידיי, את שלי, רק שלי. את מסתובבת אלי, נושקת לשפתיי, זו היתה נשיקה שלא אוכל לשכוח, את שם איתי , כל כולך, מפשיטה אותי, מעסה את חזי, לוחשת לאוזני את מילות אהבתך, אני לוקחת אותך אל המיטה הגדולה, עליה מונחות כריות מספר ושמיכה שמגעה רך כקטיפה, את מסתכלת אלי, מחייכת את החיוך המופלא שלך, אני שוקעת איתך ביחד, מתנה איתך אהבה, ואין עוד אהבה שכזו בעולם כולו.
נרדמנו, השקט לקח אותנו לעולם החלומות, מהחיבוק לא נפרדנו כל הלילה. האור החל לנצנץ מבעד לוילון המוסט, שצף הים שוצף, נראה כמו שהתחילה סערה בחוץ, פתאום דפיקות חזקות על הדלת…. אני מתרוממת , מסתכלת עלייך, את פוקחת עיניים בבהלה, שוב דפיקות חזקות בדלת. הים כבר גועש ושוצף, אנחנו יחד, אבל גם כל אחת לחוד…
